בהרי יהודה

הרים חשופים עם טרשים,

הם כמו חיים שמתרחשים בחזית,

כמו אנשים שמתקדמים ועושים,

הרחק מחוף המבטחים.

הרחק מן העצים העוטפים והמצלים,

הרחק מן הקרובים והחברים,

מן הילדות התמימה,

ומן הבית של פעם עם המיטה החמימה.

בהרים החשופים, עם הטרשים,

הסלעים והחיים קשים, והמים יקרים.

השמש והרוח והאתגרים קופחים על הפנים.

הרגליים מתעקשות,

והידיים אמיצות,

ואלוהים בלב פורט במיתרים,

אי שם על הפסגות והטרשים,

בתוך המרחבים.