נסה לאהוב מאוד לא רק את אישיותך, ותכונותיך,
ולא רק את מראה או מאור פניך,
אלא גם את בשרך, עורך, צבעך, ושערותיך.
גם את רגליך, ואת כפות רגליך,
וגם את מראה ידיך, ואצבעותיך,
את בטנך, ואגנך, וישבנך, וחלציך,
ואת כל אשר בם.
נסה לאהוב יותר את רגליך וכפות רגליך,
כי בלי לאהוב מספיק את כפות רגליך,
איך תאהב להתהלך ולהתקדם על פני הקרקע?
איך תאהב את מגע הקרקע, ואת הקרקע עצמה?
הרי אם לא תאהב את הקרקע – קרקע העולם –
איך תאהב את העולם שהיא בסיסו?
ואם לא תאהב את העולם,
איך תאהב את חייך בו?
ואם לא תאהב את חייך,
איך תוכל להיות מאושר?
אמור מעתה:
אם לא אוהב את כפות רגליי, יקשה עליי להיות מאושר.
נסה לאהוב יותר את מראה ידיך,
כולל את שערות ידיך, אצבעותיך, וציפורניך.
כי אם לא תאהב מספיק את ידיך,
איך באמת תאהב את מגע ידיך?
ואם לא תאהב באמת את מגע ידיך,
איך תהנה מספיק מן הדברים בהם אתה נוגע?
איך למשל תהנה מספיק כשידיך יחבקו את אוהביך?
נסה לאהוב יותר את ידיך,
כי אם לא תאהב מספיק את ידיך,
איך תאהב מספיק את מעשה ידיך?
ואם לא תאהב מספיק את מעשה ידיך, איך תמצא מספיק סיפוק במעשיך?
נסה לאהוב יותר את בטנך וחלציך. כולל את הגודל והצורה והתחושה. כי אם לא תאהב מספיק את חלציך,
איך תאהב מספיק את יוצאי חלציך, כלומר את ילדיך?
ואיך תשמח מספיק במה שיישאר כאן ממך אחריך?
נסה לאהוב לא פחות גם את ישבנך.
כי אם לא תאהב מספיק את ישבנך,
איך תוכל לאהב לשבת?
ואם לא תוכל לאהוב לשבת,
איך תוכל לשבת במנוחה?
ואם לא תוכל לשבת במנוחה,
איך תגיע אל המנוחה והנחלה?