יש ריחות שאהובים עליי שבאים ממרחקים,
כמו ריח הגשם,
והריח של ים מלוח, ורוח ים מלוחה, לפני השקיעה.
כמו הריח של צינת לילה ריק בחוץ, נטול עננים,
כמו ריחו של המדבר הרחב לפני החום, עם שחר,
והריח הנפלא בראשית האביב, בין כל פרדסי ההדר.
יש ריחות שאהובים עליי שבאים מקרוב,
כמו ריחות של תבלינים ותבשילים במטבח בעת ההכנה,
זוטה לבנה, ומרווה, אזוב, לימונית, רוזמרין ויסמין, אצלי בגינה.
כמו ריחות של כביסה, ושמפו טוב, ושטיפת רצפה.
כמו הריח המושלם שיכול לתת עץ יחיד של תאנה,
והריחות שעולים לפעמים מצמחיית נחלים סבוכה.
כמו ריח העמידה בשדה חרוש של אדמה כבדה,
וריחם של ספרים מסוימים ומכשירי כתיבה.
כמו הריח על המדרכה ליד דלת של מאפייה,
וריח בואה של אישה אהובה.
יש מראות שאהובים עליי כשאני מביט למרחק,
כמו הנוף של הרי אפרים או גבעות מנשה.
כמו העננים הכבדים בשמיים של יום סתווי,
והאופק של הים, עם או בלי ספינה,
שגם כשהים סוער הוא יחסית חלק למשעי.
יש מראות שאני אוהב לראות בטווח קרוב,
כמו ציורים של אבא שלי, ויצירות נפלאות של הילדים.
כמו הבית כשהוא נקי ומסודר, או כמו כמה אנשים מסוימים.
כמו מראה ספרייה מעניינת, צמחים בחוץ ופרחים,
פרי בשל, בית יפה שבמקרה עוברים לידו,
ואוכל עדין ומושקע שנראה חם וטעים.
יש קולות שמגיעים ממרחקים,
כמו הקולות של רעמים,
והקולות של צופרי משאיות מהכביש שפעם כונה 70.
כמו הצפירות בימי הזיכרון, והאזעקות כשהיו טילים.
כמו מטוסים בשמיים, ועכשיו גם רחפנים,
וכמו בטהובן וברהמס בסימפוניות וקונצ'רטוס לכינורות.
ויש קולות אהובים קרובים,
כמו קולם וצחוקם וקול נגינתם של הילדים,
וקולם של שכנים שמתפללים ושרים זמירות,
וקולה של אישה שמברכת עם ובלי קול על נרות.