בים המוות, המלא במלח, בהכרח ובקלות צפים,
ובים הרגיל של החיים, שרק קצת מלוח,
ובאגמי המים המתוקים,
אפשר לבחור לצוף, או לשחות, או לצלול,
גם לעמוד על הידיים ברדודים, ולגעת בחול,
אבל מה שלא בוחרים –
בהכרח קצת מתאמצים.
בים המוות יש פחות בחירה ופחות מאמץ.
בים החיים אתה פחות מחויב, אך חייב להיות יותר נמרץ.
בים המוות קל מאוד לצוף וקשה מאוד לצלול.
בים החיים בידך לקבוע, וקל יותר גם לטבוע.
בציפה למעלה שקט ורואים הרבה,
המים יפים, מלמדים, שקטים או סוערים,
אבל בכל מקרה – לא לגמרי נוגעים.
מלוחים או מתוקים, חמים או קרים –
כשצפים בכחול, והרגליים לא באמת נוגעות בחול,
הנוף בהיר ויפה, אך הטעם ריק וקהה.
המצב המאוזן, זה כנראה לצלול בכייף עם צינור חמצן.
ביד או ברגל לגעת בחול,
בעודך מחובר ללמעלה הפתוח והכחול.
בתוך המים להיות ולבחור,
לחוש את הטעם, את החום, והקור.
להשקיע את המאמץ, ולותר על הקלות,
רק תמיד תמיד לשמור בלב חזק את החוט.